דילוגי אותיות בתנ"ך

"הצופן התנכ"י"
-דילוגי אותיות בתנ"ך-


1. הממצאים
2. קצת סטטיסטיקה
3. הוויכוח על הדילוגים בתורה
4. עוד נקודה חשובה
5. וקושיה קטנה לסיום


1. הממצאים


במסמך ייחודי ומדהים זה ייגלו לעיניכם האמיתות המדהימות הצפונות באותיות התורה הקדושה, בדילוגים שווים! כדאי לכם לשבת וגם להכין כוס מים, רק ליתר בטחון.


שלוש הערות :
ראשית, כל האמיתות המופלאות שיוצגו כאן נמצאו בעזרת התוכנה "Torah4U".


שנית, כל דילוג יוצג בפורמט הבא : [הממצא, מס' ספר, פרק, פסוק, מילה, אות, דילוג].
כלומר: מה שנכתב ככה - [שימפנזה, 3 , 10 , 7 , 15 , 2 , 488]. זה אומר בעצם, שאם תתחילו מספר "ויקרא" (הספר השלישי בחומש), פרק 10 (י'), פסוק 7 (ז'), מילה 15 (משה), אות 2 (ש'), ותדלגו בקפיצות של 488 כל פעם, תגיעו למילה "שימפנזה" (זה נכון, אגב).


בנוסף, אם הדילוג המופיע הוא מספר שלילי (-), פירוש הדבר שבמיקום המצוין נמצאת האות האחרונה של הממצא, ואם תמשיכו קדימה בדילוגים כפי שכתוב (בלי להתחשב בסימן השלילי) תמצאו את המילה כולה, כתובה מהסוף להתחלה.


שלישית, הדילוגים אותם בדקתי היו רגועים למדי - מאחד עד אלף. בדילוגים גדולים יותר אפשר למצוא אמיתות מפתיעות עוד יותר, אבל למה להסתבך.

אז בואו ונתחיל-


ראשית בדקתי את נושא אמנון יצחק, המטיף המטריף, שפיו יורה פניני חכמה מזויפות במהירות של תת מקלע של הגויים יימח שמם שנשמתם כנשמת בהמה, ושכישוריו הלוגיים, כפי שהוא מציג בפני קהלו, שניים רק לאלה של חתול בן יומו. "אמנון יצחק" בגימטריה הוא, כידוע, 355.


[אמנון,  4, 8, 22, 11, 4, 355-]
המילה "אמנון" מופיעה בתורה, בדילוגים של 355, אך ורק פעם אחת !!!


נדהם מעוצמת הגילוי, הקשתי בידיים רועדות את המילה הבאה.


[יצחק, 2, 36, 24, 18, 2, 355-]
גם המילה "יצחק" הופיעה, בדילוגים של 355, אך ורק פעם אחת בתורה !!!


כשהתעוררתי מהעילפון, נזכרתי בסיסמא "פעם שלישית גלידה" ובלב מלא תפילה ותחנונים הקלדתי את המילה השלישית.


[שקרן, 2, 40, 36, 7, 2, 355]
גם המילה "שקרן" מופיעה, בדילוגים של 355, אך ורק פעם אחת בתורה!


אך משהו טרד את עיני. הדילוג של "שקרן", בניגוד לאלו של "אמנון" ושל "יצחק", הוא 355, ולא
355-. רגוע במקצת, החלטתי להתמקד רק בדילוגים לאחור. וראו זה פלא,


[שטות,  1, 34, 3, 4, 2, 355-] - רק פעם אחת ! לדעתי זה מוכיח מעל לכל ספק (כמו כל דילוג בתורה), שאמנון יצחק הוא לא שקרן במודע - הוא סתם מאמין בשטויות ומפיץ אותן.


וגם [טמבל, 4, 36, 11, 5, 3, 355-]. המילה "טמבל" מופיעה, בדילוגים לאחור של 355 רק פעם אחת ויחידה בתורה. למען ההגינות יש לציין שבדילוגים קדימה "טמבל" מופיעה פעמיים, על משקל "פעמיים כי טוב". נו מילא. זהו בוודאי הרמז ששתל אלוהים בתורה להברקה הלשונית המהממת-כל-פעם-מחדש של אמנון, "טמבלוויזיה". רק נוסיף שגם המילה "סכנה" [סכנה, 1, 44, 13, 3, 5, 355] מופיעה רק פעם אחת בתורה כולה, בדילוג זה.


מאוכזב במקצת עזבתי את נושא אמנון יצחק ופניתי לעסוק בסגנו ועושה-דברו, אלוהים. רציתי לדעת מה יש לתורה לומר בנושא זה, בדילוגים שווים. התורה הייתה נחרצת למדי, ואף לא היססה להשתמש בשם המפורש.


[יהוה שקר, 1, 24, 15, 9, 3, 689-].
[יהוה שקר,  4, 15, 30, 2, 3, 786-].
[יהוה שקר,  5, 16, 5, 8, 3, 23-].


שלוש פעמים! כנראה על משקל שלושת האבות, אבל לא בטוח. אך מדוע זה רק בשלושה מספרי החומש? בדקתי מה הגימטריה יכולה לומר בנושא זה. התברר שהגימטריות של "שמות" ו-"ויקרא", שני הספרים החסרים, נותנות ביחד 1063, וזהו בדיוק נמרץ הערך הגימטרי של המשפט הבא : "יהוה לא קיים, הוא טמא, הוא אגדה מזיקה. תצא בחוץ!". נו, אז עם הוכחות כאלה מי יכול להתווכח.


אחרי זה התורה נרגעה קצת. למשל, [האל כזב,  5, 12, 11, 17, 4, 198]; ממצא זה הופיע 5 פעמים בתורה. על משקל חמשת חומשי התורה הקדושה שכידוע אינה משקרת.


אחר כך התורה התחילה להתבלבל (בדילוגים שווים). היא אמרה ש- [האל רשע,  2, 19, 20, 15, 4, 8] ממצא זה הופיע 41 פעמים על משקל 40 השנים שהיו אבותינו במדבר ואחד לשנה הבאה - והוסיפה, למי שעדיין לא הבין, ש[האל רע,  1, 24, 11, 4, 2, 2-]. זה הופיע 752 פעמים. בדקתי את זה בגימטריה, ו- 752 יוצא "הלכה עיוורת". מדהים, לא?


אבל, שאלתי את עצמי, איך זה שקודם התורה אומרת שהאלוהים הוא שקר ומייד אחר כך אומרת שהוא רשע? איך משהו לא קיים יכול להיות רשע? והתורה השיבה לי, במבטא טיפוסי של בנות תשחורת - ["אנ'לא'דעת",  3, 21, 11, 5, 2, 743]. מסוקרן כולי, בדקתי מה זה 743 בגימטריה, וזה יוצא "עובדיה יוסף פתי".


כל האמת המדהימה הזאת עשתה אותי רעב. התורה הציעה לי [פפרוני,  2, 1, 4, 2, 3, 42]. זה הופיע 10 פעמים, על משקל עשרת הדיברות. "פפרוני?" נזעקתי "זה כשר"? ["כשר, כשר", 2, 30, 17, 5, 4, 3-] הרגיעה אותי התורה. בשלב זה כבר איבדתי כל ייראה שהייתה לי. "את תגידי, כל מה שירצו שתגידי, נכון?" שאלתי את התורה. והיא, בחיוך ערמומי, ענתה לי : [נכון מאד, 4, 29, 36, 10, 3, 856-].


תשובה זו מופיעה רק פעם אחת בתורה, על משקל אחד אלוהינו, אלוהינו אלוהינו אלוהינו אלוהינו, שלא בשמיים ולא בארץ ולא בשום מקום (ותפקחו כבר את העיניים!). וכקינוח, 856 בגימטריה הם, כמובן, "אריה דרעי נוצרי". זו, אם תרצו, ההוכחה הסופית שהתורה לא יודעת על מה היא מדברת. ורק כדי לסבר את האוזן, התורה אף טוענת ש:
[משה שקר,  1, 8, 3, 8, 4, 30], מופיע 14 פעמים, לא פחות ולא יותר! שהם כידוע המספר הקדוש (מופיע שבע כפול שתיים - שני לוחות הברית).
ולעומת זאת-
[ישו האמת,  5, 4, 14, 3, 1, 59] !


ולא רק זאת, אלא שהצירוף [דרוין (דארווין בכתיב חסר), 5, 32, 51, 11, 2, 9], ו- [צדק,  5, 32, 51, 16, 1, 26-]. מופיע בסמיכות לא-רגילה (שימו לב למספרים). דארווין צדק !


מעניין לציין שהתורה לא אומרת כלום על "סייברדין" - לפחות לא בדילוגים של 1 עד 65000, חיוביים ושליליים כאחד. כנראה, כמו שאימא שלי היתה אומרת כשהייתי קטן, אני מכה שלא כתובה בתורה.


2. קצת סטטיסטיקה


בואו וניקח ארבעה עשר אלף פתקים שכתוב עליהם "א", ארבעה עשר אלף "ב", ארבעה עשר אלף "ג" וכו'. נקבל שלוש-מאות ושמונה אלף פתקים. נכניס את כולם לשק גדול ונערבב טוב טוב.
עכשיו נוציא אותם בלי להסתכל ונסדר את כולם בשורה אחת ארוכה. עכשיו, בואו ונבחר דילוג ומילה. הדילוג יהיה, איך לא, 26 - הגימטריה של השם המפורש. איזה מילה נבחר? משהו פשוט. בואו נלך על "סקילה", על שם הספורט החביב של אבותינו. "סקילה" מתחיל ב-ס'. כזכור, יש לנו 14,000 ס' בשורה הזאת שעשינו.  מה הסיכוי שהאות הבאה, "ק", תופיע בדיוק 26 אותיות אחרי "ס"? כיוון שמספר הפתקים לכל אות שהיא שווה, הרי הסיכוי הוא 1 ל-  22. כלומר : לכל "ס" בשורה יש סיכוי של 1 חלקי 22 שהאות ה- 26  אחריו תהיה "ק". יש 14,000 "ס", כלומר - יש ארבעה-עשר-אלף חלקי עשרים ושניים "ס" שאחריהם, במרווח של 26, בא "ק". בעברית זה  636. כלומר הצירוף "סק" יופיע 636 פעמים בשורה הזאת שיצרנו.


הלאה. הסיכוי לאות הבאה, "י", במרווח של 26  אחרי ה-"ק" שלנו, הוא שוב אחד ל- 22. כלומר, מתוך ה- 636 סק"ים שלנו, ל- 29 יש גם י' אחריהם. מיתוך ה- 29 האלה, לאחד וחצי בערך יש יש גם "ל" אחריהם. הסיכוי שיופיע אחריהם "ה" במרווח 26, הוא כמובן 1 ל- 22. כלומר, יש סיכוי של 1 ל- 16, שהמילה "סקילה" תופיע בדילוגים אלה בשורה המקרית שיצרנו. סיכוי נמוך, מה? נכון.
חיפשתי בתורה (304,804 אותיות) את המילה "סקילה" ברווחים חיוביים של 26, ומה יצא לי?
0. בדיוק. טכנית, רק אחת מכל 16 מילים בנות חמש אותיות שתחפשו (בשורה שיצרנו), בדילוגים של 26 תימצא.


אבל זה לא סוף הסיפור. כפי שידוע לכל מי שקרא/ה ספר על פענוח צפנים (או שסתם יש לו/ה, היגיון בריא), לא כל האותיות באות באותה הסתברות בטקסט אמיתי. האות "י" תופיע בהסתברות הרבה יותר גבוהה מאשר "ז", למשל. אם נערוך את החישוב לפי ההסתברויות האלה, נגלה שיש מילים בנות 5 אותיות שדווקא צפויות להופיע בביטחון. למשל "אליהו", שיש בה הרבה אותיות אהו"י שהן נפוצות. ואכן בתורה נמצאים שני "אליהו" ברווחים של 26. עכשיו בואו וניקח "מילים" שמכילות רק את האותיות הנפוצות ביותר - למשל "אאאאא". זה מופיע 5 פעמים! "ייייי" מופיע 4 פעמים.. "ווווו" 8 פעמים, וכן הלאה.


עכשיו תארו לעצמכם מישהו שלא מתחייב מראש על מרווח מסוים. לא אכפת לו אם הדילוג הוא 1 או  100, אלא העיקר שיהיה דילוג. הוא מכפיל את הסיכוי להופעת המילה פי 100. בואו ונבדוק-  זוכרים ש"אליהו" הופיע פעמיים בדילוג של 26 (כזכור, הנביא אליהו לא מופיע בחומש אלא רק מאוחר יותר). כמה פעמים הוא מופיע? 243. צירוף מקרים? אני לא חושב.


בואו נבדוק את "אאאאא". הוא הופיע 5 פעמים, נבדוק מ- 2 עד- 100,  (לא חוכמה 1, כי אין בתורה את א' 5 פעמים ברצף בכל מקרה), - 254  פעמים. היה לנו מזל בפעם הקודמת. "ייייי" - שהופיע 4 פעמים. בדילוגי 26, מופיע בדילוגי 2 עד- 100, בדיוק 482 פעמים.


אם כוללים גם דילוגים לאחור, מגדילים את הסיכוי למציאת המבוקש פי 2. בואו נחפש את אליהו בדילוגים לאחור של 1 עד- 100. נקבל, 164 פעמים. זוכרים כמה פעמים הוא הופיע בדילוגים קדימה? 243 פעמים, וביחד- 407 פעמים. קודם הייתה אפשרות אחת לדילוג (+26), ונמצאו 2 התאמות. עכשיו יש פי 200 אפשרויות לדילוגים - וראה זה פלא, כמעט בדיוק פי 200 התאמות!!


זוכרים שהסיכוי למצוא "סקילה" היה 1 ל- 16? עכשיו נכפיל את הסיכוי הזה פי 200, כמו שעשינו לאליהו. נצפה למצוא בערך 12 "סקילה" בתורה. נמצאו רק 2. עדיין זה יותר טוב מקודם, וזה גם מלמד אותנו שחלק מהאותיות שב"סקילה" הן נדירות יחסית. בואו ניקח מילה דומה עם אות ממוצעת יותר - "דליקה". וראה זה פלא, 14 פעמים. אם נחפש מילה עם אותיות שכיחות מאד, (למשל כמו "להאמין" או "להאמן", בכתיב חסר) - נראה שהיא מופיעה 129 פעמים. מישהו מופתע? אני לא.
שימו לב : ככל מחפשים מילה או ביטוי עם יותר אותיות, כך הסיכוי למצוא אותם נמוך יותר. זו הסיבה שבדילוגים חיוביים של 2 עד 100, אפשר למצוא יותר מ- 2000 "יהוה", אבל עד בדילוגים חיוביים וגם שליליים של 1 עד 5000 אי אפשר למצוא אף "הקדוש ברוך הוא" אחד בודד לרפואה. זה כל הסיפור.


ואם מישהו מאשים אותי בבחירה מכוונת של המילים הספציפיות כדי שיראו את התוצאות האלה, אז קודם כל הוא טועה, ושנית, אני יכול בדיוק באותה מידה להאשים את החוכמולוגים שמגלים אמיתות בתורה באותו תרגיל.


3. הוויכוח על הדילוגים בתורה


הוויכוח האמיתי בנושא זה הוא מורכב וממושך ומשמשים בו השמצות אישיות, צירופי מקרים מפתיעים עד כדי חשד וויכוח מדעי לגיטימי בערבוביה. החוקרים שהעלו לראשונה את כל עניין הקודים המוצפנים אינם שוטים גמורים, ייאמר לזכותם. הם מכירים היטב את הסטטיסטיקה שהצגתי זה עתה ומודים בעצמם שאם מחפשים מספיק אפשר למצוא כל דבר שרוצים, ולא זו השיטה שהם נוקטים (אם כי יש אחרים שנוקטים בה מבלי להניד עפעף). השיטה שלהם כוללת, לדבריהם, חישוב של ההסתברות להופעת צירופי מילים מסוימים בטקסט, ורק לאחר החישוב - חיפוש בפועל. זו הדרך הנכונה לעשות ניסוי כזה. אם אדם מטיל קוביה, יוצא לו 4 והוא אומר שהסיכוי שהקוביה תיפול על 4 היא 100% - ברור שהוא לא אמין במיוחד; לעומת זאת אם הוא היה אומר שהסיכוי הוא 100% שיצא 4, לפני שהוא זורק את הקוביה, ואז באמת יוצא 4, כדאי יותר להקשיב לו.
בנוסף, החוקרים נמנעו משימוש בצירופי מילים הניתנים לפרשנות, הואיל וטענו בצדק שכל אחד מפרש לפי ראות עיניו ולכן אי אפשר להוציא מזה מסקנות אובייקטיביות (וואללה! ודי לחכימא ברמיזא). למשל, אם מופיע הצירוף "ישו" ו-"משיח", אפשר לטעון שישו הוא המשיח, ואפשר לטעון שישו חשב שהוא המשיח, ואפשר לטעון שישו והמשיח היו חברים, או גרו באותה שכונה, ועוד מיליון דברים (אגב, סילופים כאלה של צירוף פשוט ומובן למדי הם תופעה נפוצה אצל אנשים דתיים).


אחד הניסויים הראשונים והמפורסמים הוא ניסוי העצים. החוקרים אספו, מתוך ספר של חוקר תנ"ך ידוע, את שמות כל העצים המופיעים בתורה (25 במספר), ולאחר מכן חיפשו אותם בספר בראשית, בחלק העוסק בגן העדן (שכזכור אלוהים נטע בו כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל). ותנחשו מה? כל העצים האלה מופיעים, בדילוגים שווים (אך שונים בין עץ לעץ כמובן), בתוך החלק הזה! זו הייתה פצצה אמיתית.


עד שכמה חוקרים אחרים החליטו לבדוק עד כמה הניסוי הזה היה אמין. ראשית, הם השוו את רשימת העצים של חוקרי הדילוגים לרשימה המקורית שבספר. נמצאו כמה אי התאמות בולטות: היו כמה עצים שהיו ברשימה המקורית אבל לא ברשימת הניסוי, ולהפך; ה"עץ" גפן הפך בדרך פלא ל"ענב", וגם "חיטה" הצליחה איכשהו להפוך לעץ ברשימת הניסוי. סה"כ היו 9 אי התאמות בין המקור לרשימה החדשה! צירוף מקרים מדהים, לא?


וזה עוד לא הכל. קטע הטקסט בו נמצאו העצים הללו היה בראשית ב', ז' עד בראשית ג', ג'. מי שיקרא את הטקסט הנ"ל יראה שאין שום סיבה שבעולם לבחור בו כטקסט המתאר את גן העדן והעצים דווקא. הוא מתחיל בתיאור מקוצר של יצירת האדם ונגמר באמצע סיפור הנחש. אילו היו מתמקדים באמת בגן העדן והעצים, או בחלוקה הגיונית לפי דרך כתיבת התנ"ך, הקטע היה מתחיל ונגמר במקומות אחרים. עוד צירוף מקרים מדהים!


שני צירופי המקרים האלה ניתנים להסבר רק בדרך אחת (מלבד התערבות אלוהית כמובן) : הניסוי בושל מראש. קודם כל הם הטילו את הקובייה, למעשה הטילו אותה שוב ושוב, שינו את הרשימה ואת קטע הטקסט עד שנמצאה התאמה - ורק אחר כך עשו חישובים סטטיסטיים. זו רמאות לשמה.


אחר כך בא ניסוי מרשים ומפורסם עוד יותר. הם אספו שמות ותאריכי לידה/מוות של כמה רבנים מפורסמים מתוך אנציקלופדיה, ומצאו את כל השמות, בדילוגים, בקרבה מפתיעה ולא-מקרית לתאריכים הנ"ל (אם אינני טועה, זה היה בספר בראשית). מבקרי הניסוי הזה הצביעו על העובדה המפתיעה שאת שמות כמה מהרבנים הללו אפשר לאיית בכמה דרכים, ומשום מה דווקא האיותים שבחרו החוקרים (שלא היו בהכרח בדיוק כמו באנציקלופדיה) הם אלו שנמצאו.
שוב, מקרה עלום ובלתי מוסבר אלא על ידי הונאה - בדיקה מראש. בנוסף, תוך שימוש באותם רבנים ותאריכים (באיות שונה אם זכרוני אינו מטעני), נמצא בדיוק אותו קוד מוצפן גם בתרגום העברי של הספר "מלחמה ושלום". פלאי פלאים.


בקיצור, כל הנושא הזה מעורר חשדות כבדים במקרה הטוב, וודאי שאסור לראות בו יד אלוהים בשלב ראשוני זה. הטיעון הנפוץ לטובת הקודים הוא שהממצאים פורסמו בירחון מדעי מהדרגה הראשונה. אז קודם כל יש לזכור איך המחזירים בתשובה טוענים כל הזמן שהמדע טועה ואינו יציב (אז מה הערך בפרסום בירחון מדעי?!), ובנוסף יש לזכור שגם אנשים חכמים (נגיד, עורכים של ירחונים בנושא סטטיסטיקה) טועים לפעמים.


4. עוד נקודה חשובה


החוקרים טענו שממצאיהם בניסויים מובהקים ברמה של P < 0.001. בעגה הסטטיסטית, פירוש הדבר הוא שהסיכוי (P) שתוצאה כפי שקיבלו תופיע סתם כך במקרה הוא קטן מאלפית. זה אכן סיכוי קטן. זה בערך כמו הסיכוי לזרוק קוביה 4 פעמים ולקבל בכל פעם 6, או להוציא מתוך חפיסת קלפים מעורבבת 5 קלפים ושכולם יהיו תלתן. מצד שני, אם תתנו לעשרת אלפים בחורי ישיבה בטלים ממעש לזרוק קוביות ולמשוך קלפים כל היום, תוך זמן קצר ביותר צפוי להתגלות אצל אחד מהם רצף של 4 פעמים, או 5 או 6 פעמים תלתן. ככה זה; כשההסתברות היא אלפית, נצפה שמתוך אלף ניסיונות, יהיה לנו אחד שיצליח.


בנוסף, חוקרי הדילוגים מודים שמי שזה לא יהיה שהצפין מסרים ומידע באותיות התנ"ך, הוא לא הצפין את כל המידע בעולם אלא רק חלק. באמצעות הנחה זו הם מכסים את עצמם בפני כל אפשרות לכישלון. מצאנו את זה? זו הצפנה של אלוהים. לא מצאנו? סימן שאלוהים לא הצפין את זה. מצד שני אפשר לומר שאם הם מחפשים אלף דברים הם ימצאו אחד מהם כמעט בביטחון, מסיבות סטטיסטיות בלבד. אינני יודע כמה דברים הם חיפשו עד שהגיעו לממצאיהם המפתיעים, אבל לא אתפלא כלל אם היו לא מעט דברים שחיפשו ולא מצאו. אז השאלה היא האם אלוהים הצפין דבר אחד אבל לא 999 אחרים. או שמא החוקרים בדקו 1000 דברים ואחד מהם הופיע, במקרה? ועל אחד זה אמרו שהוא הוצפן על ידי אלוהים? הרי זה כמו לירות חץ על לוח ריק, ואחר כך לצייר מטרה סביבו.


למה הדבר דומה? נגיד בנאדם חושב שיש מלאך קטן בשמים שאחראי רק עליו, וכל פעם שהמלאך מסתכל עליו הוא זוכה בלוטו, והבעיה היא שהמלאך עסוק נורא ויוצא לו להסתכל על הבנאדם רק פעם במאה שנה (ואי אפשר לדעת בדיוק מתי). אז כל שבוע, מגיל אפס, הוא ממלא לוטו ומקווה שבדיוק באותו רגע המלאך יסתכל עליו. ואכן תוך זמן קצר (בגיל 84) הוא זוכה בלוטו. האם התאוריה שלו הוכחה? האם המלאך באמת הסתכל עליו וזה הגורם לזכייתו?
(האנלוגיה - האם אמנם אלוהים הצפין את פיסת המידע הספציפית הזו בתורה) או שאפשר פשוט להסביר זאת סטטיסטית, מבלי להזדקק לכל מיני ישויות דמיוניות שבוחנות את מעשינו ומשפיעות עלינו? אני בוחר באפשרות השניה. מצד שני, כפי שלחשה לי התורה בעדינות, [אתה טועה, 5, 25, 19, 3, 2, 64-].

5. וקושיה קטנה לסיום


למה רק דילוגים שווים? מה, אלוהים הוא כזה מתמטיקאי עלוב? תחשבו כמה עוד אפשרויות יש לו; סדרות חשבוניות והנדסיות, לוגריתמים, מספרים ראשוניים, סדרת פיבונאצ'י... הוא יכול לסדר את המסרים במשולשים, ריבועים ומחומשים בתוך הטקסט, לפי קואורדינטות של התכנית של המשכן או של תיבת נוח, להצפין את הטקסט הצפנה שניה (נגיד לכתוב במקום א' ב' ובמקום ב' ג'), בדילוגים לא שווים בעלי משמעות גימטרית, או לפי מספר החוזרים בתשובה (או היוצאים בשאלה) בכל חודש, או לפי התווים של שירים חסידיים, או על פני קוים במרחב עם 4 ממדים שמוגדר לפי הספר והפרק (וסידור האותיות עצמן), וכן הלאה וכן הלאה. אני בטוח שיש הרבה מה לגלות בשיטות כאלה. קצת פתיחות, חבר'ה!


אפרופו פתיחות, כרגע נזכרתי בעוד שיטה מהממת (וישירה למדי) לגילוי רצונו של האל; פותחים את ספר התנ"ך בלי להסתכל וקוראים מה שכתוב בעמוד שיצא, מתוך חיפוש קשר בין זה לבין הנושא שאותו רוצים לברר. אז עשיתי את זה. החלטתי לקרוא מה שייצא בדף הימני ופתחתי את התנ"ך בלי להסתכל. נפלתי על דף שמתחיל בבראשית ל"ז, ל"א. ומה אתם חושבים כתוב שם?
מסופר על בניו של יעקב המרמים את אביהם. והרי כל המאמר הזה עוסק ברמאויות. זו ההוכחה שאני צודק, אם זה סוג ההוכחות שאתם מחפשים.


שנאמר : אם הראש שלך יהיה יותר מדי פתוח, המוח שלך ייפול החוצה…
ורבי טרפון היה מוסיף : אם הראש שלך יהיה יותר מדי פתוח, אנשים ידחפו כל מיני זבל פנימה.